מאמרים - הוספת מלח למי הבריכה

האם דגי הקוי יכולים לחיות במים מלוחים ?

בעלי בריכות רבים נוהגים להוסיף מלח לבריכת הנוי.  מרבית הוספות המלח למי הבריכה מתרחשות כאשר מזהים דגי קוי או דגי זהב החולים במחלות בקטריאליות (מחלות הנגרמות ע"י חיידקים כגון: פצעים אדומים, ריקבון סנפירים וכד')  ונזכרים ששמעו פעם "ממישהו שמבין" שהוספת מלח למי הבריכה, עשויה לרפא את הדג.

ובכן, המלח, בניגוד לדעה הרווחת, אינו מרפא מחלות בקטריאליות, לשם כך דרושה אנטיביוטיקה, כל ניסיון לרפא דגים החולים במחלות אלו בעזרת מלח בלבד, נועד לכישלון.

 

פצעים בגוף הדג-מחלה בקטריאלית נפוצה למדי בדגי קוי ודגי זהב

מעבר לעובדה שהדגים החולים אינם מקבלים את הטיפול הדרוש, קיימת בעייה חמורה נוספת הנובעת מהוספת מלח בכמות מופרזת ואף ברמה הפוגעת בדגים, מלח בריכוז של 0.3% ומעלה, מסכן את הדגים ועלול לגרום למותם (גם דגים חזקים כמו קוי).

אל תטעו, למלח בכמות נכונה, יש תכונות מעולות ההופכות אותו למומלץ בשימוש בבריכות נוי (ובחלק מהאקווריומים) :

  • מונע לעיתים התפרצות אצות (בעיקר חוטיות) 

  • מנטרל את רעילות חנקת הניטריט

  • מחסל טפילים

  • מוריד את רמת הסטרס לדגים

  • בעל תכונות אנטיספטיות (חיטוי ומניעת זיהום)

שימו לב ! מדובר בכל מקרה על מלח ייעודי לבריכות נוי ואקווריומים או על מלח גס (מהסוג המשמש להכשרה ולבישול) ולא במלח השולחני שאליו מוסיפים היצרנים חומרים מונעי התגבשות הרעילים לדגי נוי.

אם כן, כמה מלח להוסיף לבריכה ?

ריכוז המלח המומלץ הינו 0.1%, כדי להגיע לכמות זו יש להוסיף גרם מלח לכל ליטר מים (או 1 ק"ג מלח ל 1 מ"ק מים).

חשוב להמיס היטב את המלח בכלי מחוץ למי הבריכה ולהוסיפו באיטיות למים, חלקיקי מלח לא מומס שיגיעו בטעות לזימי הדגים, עלולים לגרום להם לכוויה פנימית ואף למוות.

במידה וריכוז המלח בבריכת הנוי שלכם גבוה, בצעו מייד 3-4 רענוני מים (עד 20% מים בכל רענון).