top of page

מה כדאי לבדוק גם כאשר המים צלולים ?

פעמים רבות אנשים מדווחים על חולי ותמותה של דגים וכאשר הם מתבקשים לתאר את מצב בריכת הנוי הם מציינים כי הפילטר עובד כהלכה והמים צלולים.

האם מים צלולים הם באמת מים טובים וראויים ?

התשובה היא שלא בהכרח!

נכונה העובדה שמים עכורים מרמזים פעמים רבות על בעיה מסוימת בבריכה, אך גם מים צלולים אינם ערובה לסביבה טובה לדגים כפי שנוטים לחשוב.

גם במים צלולים כקריסטל עלולים להימצא רעלים שונים כגון כלור, כלוראמין, חומרי הדברה וריסוס שונים, חומרים נגד אצות ותכשירים שונים בריכוז גבוה מדי העלול לסכן את אוכלוסיית הדגים ובעלי החיים.

האמת היא שאת החומרים שצוינו מעלה, קשה לנטר, אך ישנם במים חנקות רעילות שהן תוצרי לוואי של פירוק ביולוגי כחלק מתהליך מחזור החנקן , ריכוז גבוה של חנקות אלו במים עלול לגרום למחלות ולתמותת דגים למרות שהמים נראים צלולים ונקיים.

חנקות אלו שכיחות מאוד וכדאי לבדוק את הימצאותן במים ובמידת הצורך יש לנקוט בפעולות שונות על מנת לצמצם את הסכנה לדגים.

החנקות בהן מדובר הן (לפי סדר רעילותן):

• אמוניה NH3 (הרעילה ביותר)

• ניטריט NO2 (פחות רעילה מאמוניה אך במינון גבוה רעילה)

• ניטראט NO3 (פוגם ביכולת הרבייה והתפתחות הדגים)

אז איך נדע אילו חנקות רעילות יש לנו במים ומה ריכוזן ?

התשובה היא: באמצעות ערכות בדיקה.

ערכות בדיקה לערכי מים
ערכות בדיקה לערכי מים

קיימות ערכות בדיקה של יצרנים שונים, רובן עובדות על עקרון דומה של הוספת מספר טיפות של קטליזטור, חומר הגורם לריאקציה במבחנה עם מי הדגימה.

הריאקציה גורמת לשינוי צבע מי הדגימה בהתאם לריכוז החנקות במים.

את הדגימה משווים לסקאלת הערכים המצורפת לכל בדיקה.

בניגוד לנהוג לחשוב, הבדיקות קלות מאוד לביצוע ואינן מצריכות תואר במדעי הכימיה.

לדוגמא: בדיקת ריכוז ניטריט כרוכה במילוי מי בריכה במבחנה עד גובה הקו המסומן, הוספת 5 טיפות מבקבוקון המצורף, ערבוב קל והמתנה של 5 דקות לערך וזהו.

קיימות ערכות בדיקה המבוססות על טבילת סטיק קרטון במים הנדגמים וקבלת תוצאות של שינוי צבע בהתאם לריכוז החומר הנבדק.

ערכות אלו קלות ופשוטות עוד יותר מהערכות הקודמות דיוקן נופל במידה רבה מדיוקן של ערכות הנוזלים ולכן הן פחות מומלצות.

לא יודעים מה ואיך לבדוק ?

היעזרו בצוות אטלנטיס שיסייע לכם.

בהצלחה !


3 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page