מדי פעם, אנו מקבלים פניות מבעלי בריכות נוי המעוניינים לשלב גם צבי מים באוכלוסיית בריכת הנוי שלהם.
כוונתם בעיקר אל הצב אדום האוזן (המכונה גם "צבגון").
הצב אדום האוזן הגיע לישראל בשנות ה 70 ו ה 80 של המאה הקודמת ונמכר כחיית מחמד שגודלה בבתים רבים.
במהלך טיולי בארץ, נתקלתי בצב אדום האוזן בנחל תבור (שמורת טבע מבודדת), בבכנרת (בחוף הצפוני), בנחל איילון, בנחל אלכסנדר
ובנחלים נוספים.
תמהתי לעצמי כיצד הגיעו החברים היקרים שאינם ילידי הארץ להשתכן אחר כבוד במקווי המים הללו.
התשובה די פשוטה, בהתחלה, הצבונים הם קטנים ומתוקים, אך במהרה גדלים (עד לגודל של 30 ס"מ), המיכל שבו גדלו הופך לקטן מדי, והם כבר לא חביבים כמו פעם, נהפוך הוא, הם נהפכים לאגרסיביים למדי בכל הקשור למזונם (ועלולים אפילו להוות סיכון לנשיכה כואבת לילדים), גבם משחיר, צבעם דוהה והם הופכים למטרד אמיתי ולא נותר אלא להיפטר מהםו ע"י "החזרתם לטבע".
כך מצאו צבים אדומי אוזן רבים את דרכם אל נחלים ומקווי מים מתוקים מכל הסוגים בכל הארץ.מקורו של הצב אדום האוזן ביבשת אמריקה (מדרום ארצות הברית ועד ברזיל).
בדומה לישראל, נמכר הצב בעבר כחיית מחמד נפוצה בכל רחבי העולם, בסצנריו דומה פחות או יותר, שוחרר הצב לטבע, אך לא אל בית גידולו הטבעי, בכל מקום אליו הגיע, תקף הצב הבוגר האגרסיבי את בעלי החיים המקומיים, השתלט על מזונם וגרם למיני צבים ובעלי חיים אחרים להגיע אל סף הכחדה.
אם חשבתם להכניס אחד כזה לבריכת נוי, חישבו שוב.. מזונו של הצב כולל כמעט הכל: דגים, חלזונות, ביצי צפרדעים, סרטנים, שפיריות, ביצי וגוזלי עופות וגם צמחי מים בקיצור כל מה שיש בבריכה.
כך זכה הצב אדום האוזן בכבוד המפוקפק להימנות בין 100 המינים הפולשים המסוכנים ביותר בעולם.
לפני מספר שנים נאסרה האחזקה והסחר של הצבים במדינת ישראל, הסיבה העיקרית לכך, היא התרחיש שתואר מעלה של שיחרור הצבים והנזק האקלוגי הנגרם בעקבותיו, בנוסף, נתגלה כי חלק מהצבים נושא את חיידק הסלמונלה והמגע עימם יכול להיות מסוכן.
חיידק הסלמונלה, לא פוגע בצב עצמו, אך עלול לפגוע בבריאותו של האדם הבא עימם במגע.
מומלץ כמובן, לא לרכוש צבים אלו מאיש.
אם אתם נתקלים במישהו המנסה למכור צבים אלו, דעו שהוא עובר על החוק ועלול לגרום גם לכם לדבר עבירה.