אטלנטיס בריכות נוי

לעיתים נדמה שבריכות נוי מזוהות יותר מכל עם שושנות המים הלו הן הנימפאות, לעיתים יותר מדגי הבריכות כולל דגי הקוי. פריחתן של הנימפאות על פני המים מרתקת ומלהיבה ומסבירה את הכמיהה של רבים כל כך למראה המלבב.המשפט השגור בפי רבים מן הלקוחות המקימים בריכות נוי במו ידם הוא: "מעוניין בבריכת נוי המיועדת בעיקר לצמחי מים" כאשר פעמים רבות, הכוונה ב"צמחי מים" היא לשושנות המים כמובן.

 

קיימים מינים רבים של שושנות מים המחולקות לשתי משפחות:

 

נימפאות טרופיות- שושנות המים שמוצאן אזורים טרופיים שונים ברחבי העולם.

 

נימפאות "הרדי" - שמוצאן מאזורים קרירים יחסית כגון אירופה וארה"ב.

 

ההבדלים בין המשפחות מתבטאים הן באופן פריחת הפרח (בשושנות הרדי, הפרח פורח לרוב כשהוא צף על פני המים ובשושנות טרופיות פורח הפרח על גבעול מעל פני המים). בנוסף, קיימים הבדלים בצורת העלים:בנימפאות טרופיות, נראה לעיתים קרובות עלים משוננים ובנימפאות "הרדי" העלים עגולים וחלקים.

 

השושנות נחשבות לצמח חזק ועמיד למדי ולהן 2 דרישות עיקריות: שמש, רצוי מעל 4 שעות שמש ישירה ביום ודישון איכותי כדי לספק את צורכי הצמח הגדל ומתחדש במהירות. קשה להאמין שזה כה פשוט, כל מה שצריך לעשות הוא להכניס את הצמח לבריכה באזור של מים שקטים יחסית, הרחק ממפלים ומזרקות כשהשורש נמצא בעציץ שתילה המכיל אדמה כבדה ודשן בשיחרור איטי (כדורים או סטיקים). עומק המים הדרוש לנימפאה משתנה בהתאם לסוגה ונע בין 25-65 ס"מ, מרבית הנימפאות ישמחו למים בעומק של 45 ס"מ.

 

הנימפאות הן צמח עונתי רב-שנתי ופורחות מסוף חודש מרץ ועד לשלהי נובמבר ולעיתים אף דצמבר. במקרים בודדים, אנו נתקלים גם בנימפאות הפורחות גם בחודשי החורף. עם בוא הסתיו והחורף, נכנסת הנימפאה לתרדמת חורף ואינה פורחת, מרבית עליה נושרים עד לבוא האביב בו היא מתחדשת וחוזר חלילה. פריחת הנימפאות קרובה, כך שבהחלט יש למה לצפות.