מאמרים-המחזור הביולוגי, מחזור החנקן

אני יודע שלא הגעתם לתחביב על מנת לעסוק בכימיה..

אבל מחזור החנקן הוא אחד הדברים החשובים המתרחשים בכל בריכת נוי וחשוב להבין את התהליך, כדי לקבל דגים בריאים בסביבה בריאה.

 

התהליך הביולוגי היוצר את מחזור החנקן מתרחש בכל בריכה וכמובן גם בטבע.

ההבדל העיקרי בין מערכת גדולה כמו נחל, אגם או ים לבין האקווריום או בריכת הנוי שלנו המוגבלת בנפחה ומהווה מערכת סגורה, הוא הצורך בהתערבותנו על מנת לדאוג לסביבה בריאה לדגי הנוי שלנו כפי שיפורט בהמשך.

 

באופן כללי כאשר מדברים על מחזור החנקן, מתייחסים לאופן שבו מתרחשת פעילות ביולוגית וכימית הגורמת לפירוק חנקות ולהווצרותן של חנקות אחרות.

 

שלבי המחזור הביולוגי:

שלב א - הווצרות אמוניה NH3

עודפי מזון שלא נאכלו, צואת דגים, עלים וחומר אורגני אחר נרקבים במי האקווריום או הבריכה

החומר שנרקב משחרר למים אמוניה.

אמוניה גם במינון נמוך, רעילה מאוד ופוגעת בדגים.

אחד הנזקים הקשים של אמוניה הוא פגיעה בזימים וכתוצאה מכך, הדגים מתנשמים מהר יותר, בריכוז גבוה, יגרם נזק לרקמות שונות של הדג ותחול רגישות למחלות.

בריכוז גבוה מאוד, תתרחש גם הרעלת אמוניה והדגים ימותו.

 

תופעה זו אופיינית מאוד לבריכה בתחילת דרכה ומהווה את גורם המוות העיקרי של דגי נוי (גם באקווריומים).

 

שלב ב - הווצרות ניטריט NO2

בשלב זה מתפתחת באקווריום או בבריכה בקטריה ההופכת את האמוניה לניטריט.

הניטריט גם הוא רעיל לדגים וגורם לפירוק ההמוגלובין בדם הדגים, ללא ההמוגלובין, אין

אפשרות לדם לשאת חמצן לאברים חיוניים בגוף הדג.

גם במקרה זה, עלולה להיווצר הרעלה שתגרום למחלות ואף למות הדגים.

 

שלב ג - NO3 הווצרות ניטראט NO3

הניטריט מפורק ע"י בקטרייה נוספת לניטראט, הניטראט רעיל הרבה פחות מן האמוניה ומן הניטריט, אך גם הניטראט עלול לגרום למתח, עיכוב גדילה ורבייה.

הניטראט שהוא התוצר הסופי בשרשרת, נצרך בחלקו הגדול ע"י צמחי המים והאצות

 

למעשה מרגע שאנו ממלאים את בריכת הנוי, מתחילות להיווצר מושבות הבקטריות "הטובות" התורמות לפירוק החנקות כמתואר לעיל.

משך ההתייצבות של מערכת סגורה בעלת פילטרציה הולמת, אורך כחודש וחצי בקירוב.

ההתייצבות משמעותה שיש במערכת מספיק מושבות בקטריות פעילות המפרקות היטב את החנקות הרעילות.

לכן אנו נמנעים להכניס דגי נוי בכמות גדולה למערכת בתקופה זו, משום שהללו ייצרו חנקות רעילות, ובעצם יהרגו את עצמם בטרם המערכת האקולוגית הבשילה.

לאחר שהמערכת הביולוגית מיוצבת, ניתן להכניס דגי נוי נוספים באופן הדרגתי, משם ואילך מתרחש התהליך באופן מחזורי.

 

איך נדאג למחזור חנקן הולם ?

אחד הדברים החשובים ביותר בתהליך הוא אספקה שוטפת של חמצן לבריכה.
הבקטריות הטובות זוללות חמצן בתהליך פירוק הרעלים.

מסיבה זו נמצא לרוב ריכוז גבוה של בקטריות בסמיכות למפלים, בצנרת ובמקומות בהם קיימת זרימת מים המובילים חמצן לאזור.

 

בתחילה, מכניסים מספר קטן מאוד של דגים.

הדגים יצרו רפש ויתחילו את מחזור החנקן שתואר מעלה, הבקטרייה תיווצר על גבי המצע

וגם במקומות אחרים בבריכה בעיקר מקומות עתירי חמצן (סלעי המפל, חלוקי נחל וכד').

הוספת כמות קטנה של דגים תתבצע לאחר שבועיים וחוזר חלילה עד לאכלוס מלא של הבריכה.

 

קיימים בשוק מגוון רחב של תכשירים ותוספים המיועדים לזירוז מחזור החנקן באמצעות

הוספת בקטריות "טובות".

חשוב לטפל במי הבריכה מראש באמצעות מטהר כלור\כלורואמין על מנת למנוע את השמדת הבקטריות ע"י הכלור הנמצא במי הברז.

לאור האמור לעיל, נמצא פעמים רבות את התוספים הללו בזוגות מיצרנים שונים.

 

מומלץ לנטר את התהליך במיוחד בשבועות הראשונים של הרצת הבריכה.

קיימות ערכות  בדיקת מים לניטור הפרמטרים הדרושים.

 

שמירה על בריכה מאוזנת ביולוגית:

חשוב לא לאכלס את הבריכה באכלוס יתר, היות וכמות הבקטריות מוגבלת ע"י גודל המצע הביולוגי, לא מומלץ להכניס כמות גדולה של דגים ובע"ח, בנוסף חשוב להאכיל את הדגים

בכמויות קטנות של מזון על מנת למנוע ריקבון של המזון שלא נאכל

חשוב מאוד לא להפסיק פעולתם של פילטרים בהם נמצא מצע ביולוגי במקרה ותפסק אספקת החמצן לבקטריות או שנייבש את המפל בבריכה, תהרס מושבת הבקטריות ויווצרו רעלים נוספים כתוצאה מפירוקן.

 

במקרה ומתגלית הרעלת  אמוניה או במקרה ונתגלו בבדיקת המים, ערכים גבוהים של אמוניה, יש לבצע באופן מיידי ריענוני מים בכמות גדולה של 20-30% בכל פעם עד להגעה לרמה של פחות מ 1 חלק למליון (1 Ppm).

בנוסף, מומלץ להשתמש בחומרים הסופחים או מנטרלים אמוניה, ניטריט וניטראט.