מאמרים - הבריכה האקולוגית

להורדה

למעשה, כל בריכת נוי היא בריכה "אקולוגית" ומהווה ביוטופ של דגי נוי, צמחי מים, אצות וכד', אך הכוונה בביטוי "בריכה אקולוגית" במשמעותו במאמר: בריכת נוי המסתייעת לצורך סינון המים בצמחי מים.

הקמת עצמית של בריכה אקולוגית מהווה אתגר תכנוני וביצועי אך התוצאה המתקבלת לאחר העבודה היא מלאת סיפוק !

במאמר זה אציג את עקרונות הבריכה האקולוגית ואופן בניה .D.I.Y מוצע למעוניינים.

אציין כי קיימות דרכים ושיטות רבות להקמת בריכות אקולוגיות והתפתחו תיאוריות שונות ומגוונות סביב הנושא.

בריכה אקולוגית בחווה חקלאית לימודית - ביצוע אטלנטיס

מחזור הסינון הביולוגי בבריכה אקולוגית:
 

  • דגי הבריכה מייצרים רפש.
     

  • הרפש מתפרק בבריכה לרכיבים אורגניים ולחנקות.

 

  • בשכבות המצע נוצרות מושבות בקטריות המפרקות חנקות רעילות ממי הבריכה.
     

  • שורשי צמחי הווטלאנד סופחים מהמים מומסים אורגניים, חנקות רעילות, מתכות כבדות ורעלנים.

  • לדגים נוצרת סביבת מחיה בריאה ונקיה מרעלים וחנקות וחוזר חלילה.

מבנה הבריכה ואופן פעולתה:
בריכות אקולוגיות מורכבות לרוב משני חלקים במפלסים שונים ומחוברות בניהן:

1. "בריכת הדגים" - בה נהוג לגדל דגי בריכות ולרוב גם צמחי מים ושושנות מים.

2. "בריכה יבשה" או "ווטלאנד" בה שותלים צמחי גדה (למעשה אין מדובר בבריכה יבשה משום שהמים זורמים מתחת לפני המצע ואינם נראים ולכן מכונה חלק זה ווטלאנד - wet-land).

בבריכת הדגים שתולות שושנות מים בשכבת מצע על הקרקעית.

הבריכה מאוכלסת בדגי זהב ובדגים אוכלי יתושים.

המים נשאבים מקצה בריכת הדגים באמצעות משאבת מים, מועברים באמצעות צנרת חיצונית אל סנן רחף הנמצא אף הוא מחוץ לבריכה ומגיעים לאחר סינון רחף (חלקיקים בקוטר 8-10 מ"מ העוברים דרך המשאבה) אל הווטלאנד.
 

בווטלאנד מוזרמים המים אל מתחת לשכבת המצע שם פוגשים המים במדיה הביולוגית (מצע השתילה משמש גם כמדיה ביולוגית בה מתפתחות מושבות של בקטריות המפרקות חנקות) ובשורשי צמחי גדה צפופים השתולים במצע, שורשי הצמחים סופחים אליהם חנקות, רעלים, מתכות כבדות ומומסים אורגניים.

לאחר שהמים מטוהרים, הם מגיעים למעבר מים אל בריכת הדגים וחוזר חלילה.

מבנה בריכה אקולוגית ומרכיביה

כדאי לדעת:

במפלס התחתון בבריכה האקולוגית אותו אני מכנה כ"בריכת הדגים", ישנן מספר אפשרויות:
1. בריכת דגים ושושנות מים המתבססת על מצע שתילה בקרקעית הבריכה.

2. בריכת דגים ושושנות מים המתבססת על שתילתן בעציצי שתילה או במתחמי שתילה ללא פיזור מצע (בשיטה זו יש פחות שטח שתילה אך יש יתרון באופן תחזוקת הבריכה בעתיד).

3. בריכת דגי קוי עם\ללא צמחי מים.

 

במאמר זה מתוארת בניית הבריכה באפשרות הראשונה הכוללת מצע שתילה על קרקעית הבריכה, אך גם שאר האופציות מרהיבות.

בניית בריכה אקולוגית:

ככלל, ככל שהווטלאנד גדול יותר, איכות סינון המים גבוהה יותר.

המלצה: שטח הווטלאנד לעומת שטח הבריכה יהיה ביחס של 1:1 בקירוב.

בריכות אקולוגיות הן לרוב בריכות דו-מפלסיות הבנויות כך שהווטלאנד גבוה יותר מבריכת הדגים והמים שעוברים דרכו נשפכים בגרוויטציה אל מי בריכת הדגים (מפל).

ליצירת 2 מפלסים, רצוי לבנות בריכה אקולוגית במקום בו יש קרקע משופעת וכך מים מהבריכה העליונה נשפכים לבריכה שתחתיה בכוח הגרביטציה (נפילה חופשית), אך גם אם שתי הבריכות נמצאות באותו מפלס,  יעברו המים מבריכה אחת לשכנתה היות והמשאבה הממוקמת בבריכת הדגים התחתונה שואבת מים החוצה "ומפנה מקום" באופן קבוע למים שמגיעים מהבריכה הסמוכה.

באמצעות הגבהת קיר הפרדה והגבהות היקף הבריכה העליונה, ניתן ליצור הפרשי מפלסים.
בכל מקרה חשוב שתהיה נפילת מים של לפחות 5 ס"מ ומכסימום של 30-40 ס"מ.

 

עומקי הבריכות:

עומק מומלץ לחפירת בריכת הדגים הוא 80 ס"מ שיחולקו כך:
30 ס"מ הראשונים ישמשו להנחת שכבת מצע שתילה.
45 ס"מ יהיה עומק המים מעל המצע,

5 הס"מ האחרונים או יותר ישמשו ליצירת הפרש גבהים בין הבריכות.

עומק מומלץ לחפירת הווטלאנד 60 ס"מ שיחולקו כך:

20 הס"מ הראשונים ישמשו למעבר מים חופשי מתחת למצע (הסבר בהמשך),

40 ס"מ נוספים ישמשו למצע לשתילת צמחי גדה.

את הקיר המפריד בין 2 חלקי הבריכה, ניתן לבנות בכל אופן בו אתם מוצאים לנכון, אפילו לחפור 2 בריכות סמוכות עם מעבר מים.

אני נוהג להשתמש בבלוק בניה בעובי 20 ס"מ, את השכבה הראשונה של הבלוקים יש לחפור ולקבוע מחצית בלוק בקרקע, להניח את הבלוקים הנוספים וליצוק מלט רך (לא נוזלי !) בין החללים כך שכאשר המלט מתייבש, נוצר קיר יציב וחזק למדי בעובי 20 ס"מ.

על הקיר להיות מפולס לחלוטין (ממליץ להשתמש בפלס בניין פשוט).
 

המפל נמצא בין הבריכות, תפקידו של מפל המים (מעבר לנוי ולצליל מפכפך כמובן..) הוא לסייע בחמצון מי הבריכה.

חמצן מומס במים הוא יסוד חשוב בבריכות אקולוגיות ומשמש את כלל המערכת הביולוגית הנזקקת לחמצן בתהליך פירוק החנקות הרעילות.

מסיבה זו אני ממליץ על הצרה מלאכותית של רוחב מעבר המים בין הבריכות כך שתיווצר זרימה חזקה יותר.

חתך צד - בריכה אקולוגית, שכבות ועומקים

ציוד הדרוש להקמת בריכה אקולוגית:

יריעות איטום ייעודיות - יריעת האיטום בה נשתמש תונח לאחר חפירת הבריכה ויצירת קיר ההפרדה בין 2 הבריכות.

היריעה תהיה בחלק אחד ולא בחלקים נפרדים ותכסה את כל מתווה הבריכה כולל הקרקעית, הדפנות, הקיר המפריד וכד'.

משתמשים ביריעות גמישות ייעודיות לבריכות נוי מסוג PVC או EPDM  בעובי של 0.8 מ"מ ומעלה (אני מעדיף את יריעות ה PVC כמו בבריכה שבתמונות), יריעות PVC אמנם פחות גמישות, אך מניסיוני עמידות יותר מיריעות EPDM בפני חתכים וקרעים וגם זולות יותר).

למדידת אורך היריעה הדרוש, למדוד את כל מתווה הבריכה, לא לשכוח להוסיף גם שולי בטחון של 25-40 ס"מ מכל צד.

מתווה הבריכה, כך מחשבים את אורך היריעה הדרוש, המידות בהתאם למידות הבריכה

משאבת מים טבולה:
משאבת מים ייעודית לבריכות נוי שספיקתה לשעה היא פעם וחצי-פעמיים מנפח שתי הבריכות יחד, (דוגמא: בריכה+ווטלאנד שנפחם הכולל 5,000 ליטר, יעשה שימוש במשאבה שספיקתה 7,500-10,000 ליטר\שעה). 

את המשאבה מתקינים כאמור בבריכת הדגים רחוק ככל האפשר מהמפל.

על משאבת הבריכה לפעול ברציפות 7/24, להזין את המערכת הביולוגית בתוצרי הבריכה ובמים מחומצנים החשובים מאוד לקיום הסינון בווטלאנד.

 

סנן רחף
סנן רחף (פילטר) מומלץ להתקין לפני כניסת המים לווטלאנד, הסנן מונע מאבק וחלקיקי רפש המגיעים מהבריכה התחתונה (באמצעות המשאבה) אל מצע הווטלאנד בבריכה העליונה ולגרום לסתימתו,
על הפילטר להיות בהתאמה לנפח הבריכה.

את הפילטר ניתן למקם במרחק מה מן הבריכה ולהציבו במיקום מוסתר.

במידה ומשתמשים בסנן לחץ, ממליץ להציבו על פני הקרקע על משטח ישר.

לא כדאי לקבור את הסנן באדמה באופן שיפריע לנוחות הטיפול בפילטר וניקויו בהמשך. (פחות להתכופף).

צנרת מים

צנרת מים להולכת מים מהמשאבה אל הפילטר וממנו אל מתחת לשכבת המצע בווטלאנד.

קוטר הצנרת בהתאם לספיקת המשאבה.

יריעות הגנה - בבריכות אקולוגיות נעשה שימוש רב ביריעות הגנה גיאוטכניות כדי להגן על יריעת האיטום.
שכבה או שתי שכבות מונחות מתחת ליריעת האיטום טרם הנחתה ומספר שכבות של יריעה גיאוטכנית מעל היריעה על מנת להגן על יריעת האיטום ממצעי השתילה הכוללים לעיתים אבנים רבות וחדות.
השימוש המומלץ הוא ביריעה גיאוטכנית עבה 400 ג"ר למ"ר ולא ביריעות דקות יותר ופחות צפופות.

את הדפנות האנכיות של הבריכה ניתן לכסות ביריעות לבד (כפי שניתן לראות בתמונה מטה).

דפנות הווטלאנד מכוסות בשטיח לבד כשכבת הגנה

מצעי שתילה

ישנן אינספור תיאוריות ברשת בנושא מצעי שתילה לבריכה אקולוגית.

אני ממליץ להשתמש במצע בזלת גרוסה דק בבריכת הדגים (המפלס התחתון) בשכבה של 30 ס"מ.

בווטלאנד, ממליץ על שימוש במצע בזלת גרוסה גס בשכבה של 40 ס"מ.
את נפח המצע הדרוש יש לחשב מראש ולהזמינו מספקי בזלת גרוסה באזורכם.

בזלת גרוסה מגיעה לרוב בשקים של 10 ק"ג, 25 ק"ג או בבלות של 1.5 מ"ק הדורשת הובלת מנוף על ידי הספק.

יש הנוהגים להשתמש בשכבות של חומרי דישון וכד' בתוך המצע, אני ממליץ להשתמש בדישון באמצעות מקלוני דישון ארוך טווח (המספיקים לשנה) ומספקים יכולת לשלוט על כמות הדישון הדרושה לכל צמח.

המצע בווטלאנד אינו מונח על קרקעית הבריכה, אלא על שכבה של רשתות פלסטיות קשיחות המונחות על גבי בלוקים על קרקעית הבריכה.

התוצאה היא מרווח מים תחתי חופשי ממצע בחלקה התחתון של הבריכה המאפשר למים המגיעים מסנן הרחף באמצעות צנרת המוחדרת בין הבלוקים התומכים של הווטלאנד (ראו תמונה מטה) לזרום ולהסתחרר בחופשיות מתחת לשכבת המצע.

שכבה של רשתות פלסטיות קשיחות המונחות על גבי בלוקים על קרקעית הבריכה. מצע השתילה מונח מעל הרשתות בשכבה של 35-40 ס"מ.

איך יודעים אם זה חזק מספיק ?

אם המשטח יכול לשאת את משקלנו בקלות ללא חשש משבירה.

שתילת צמחי מים:

לאחר פיזור המצע בבריכות, ניגשים לשתילת צמחי המים:

בבריכה התחתונה, מומלץ לשתול שושנות מים אירופאיות וטרופיות, השתילה מתבצעת באמצעות חפירת בור במצע והנחת שורשי הצמח כולל אדמת העציץ איתה הגיע הצמח מהמשתלה ולכסות במצע השתילה.

השתילה מתבצעת בצפיפות של 1-2 צמחים בוגרים למ"ר.

 

צמחי הווטלאנד הם הצמחים האחראים לטיהור המים, בבריכה זו שתלנו את הצמחים הבאים:

  • אירוס.

  • קנה הודית (בעל הפריחה הצבעונית).

  • גומא פפירוס (צמח גבוה למדי).

  • ספלילה - המשמשת גם ככיסוי יפה לדפנות ומעברים.

    (קיימים צמחי מים נוספים שניתן לשתול בווטלאנד )


שתילת צמחי הווטלאנד מתבצעת אף היא באמצעות חפירת בור במצע והנחת שורשי הצמח כולל אדמת העציץ איתה הגיע הצמח מהמשתלה ולכסות שוב במצע.

צפיפות השתילה של צמחי הגדה בשטח הווטלאנד היא 5-6 צמחים בוגרים למ"ר.

לעידוד קליטת והתפתחות צמחי הווטלאנד וצמחי מים אחרים, מומלץ להשתמש במקלוני דישון אותם ניתן "לנעוץ" בשורשי הצמח וכך משתחרר דשן בשיחרור איטי במשך שנה!

24 שעות לאחר שתילת צמחי הגדה-כמות: 5-6 צמחים למטר רבוע

פריחה מרהיבה של שושנות מים 

חודשיים לאחר שתילת צמחי הגדה

דגים בבריכה האקולוגית:

במקרה של בריכה אקולוגית אני ממליץ על כמות דגים כפולה מאשר בבריכות ללא ווטלאנד, הסיבה היא שהדגים אחראים על יצירת "רפש" השוקע אל קרקעית הבריכה, נרקב, מתפרק ומשחרר למים תרכובות אורגניות וחנקות החיוניות לצמחי המים ולתהליך הביולוגי.

חשוב לשמור על אוכלוסיית הדגים והאכלתם הסדירה כדי לעזור לצמחי המים להתפתח.

הסתייעו במפתח הזה לחישוב כמות הדגים לבריכה:

בריכה של 1000-2000 ליטר: 30 דגי זהב + 20 דגים אוכלי יתושים.

בריכה של 2000-3000 ליטר: ניתן לאכלס ב 4-5 דגי קוי או ב 40 דגי זהב + 20 אוכלי יתושים.

בריכה של למעלה מ 3000 ליטר: ניתן לאכלס דגי זהב לפי מפתח של דג אחד לכל 50 ליטר מים או בדגי קוי לפי מפתח של דג אחד לכל 300-400 ליטר.

דגי קוי-עלולים לפגוע בשושנות מים

דגי קומט (דגי זהב), לימון, שובנקין- אינם פוגעים בשושנות מים

כללי זהירות:

קיים שימוש באביזרי חשמל ובמים,

מערכת החשמל חייבת להיות מוגנת מים ומוארקת.

התקנת מערכת החשמל חייבת להיעשות ע"י חשמלאי מוסמך בלבד.

קיימת סכנה לילדים גם בבריכות רדודות, מומלץ לגדר את הבריכה.

לכל שאלה, סיוע והדרכה טלפונית \ווטסאפ:
בוגי - 054-5577287 (לא בשבת וחג).
פרטי יצירת קשר נוספים: צור קשר

מידע בדבר זכויות יוצרים:
ניתן לשתף את המאמרים או חלקם במדיה אלקטרונית או כל מדיה אחרת גם באופן מסחרי בציון קרדיט עם

הקישור: "שותף מאתר אטלנטיס בריכות נוי".

© Copyright  - ATLANTIS

כללי

whatsapp.PNG

כל הזכויות שמורות - אטלנטיס © 

paypal.PNG