בחירת משאבה לבריכת נוי - מושגי יסוד:
אחת הסוגיות המלוות את הקמת הבריכה היא בחירת משאבה המתאימה לצרכים ולתקציב.
קיימות משאבות מסוגים שונים לבריכות נוי, חלקן משאבות ייעודיות לבריכות נוי וחלקן משאבות מים שאינן ייעודיות לבריכות נוי, אך נמצאות בשימוש בידי חלק מבעלי הבריכות בעיקר עקב מחיר הקנייה הזול שלהן.
אז איזו משאבה כדאי לי לרכוש עבור בריכת הנוי שלי ?
במאמר זה אנסה להאיר את מושגי היסוד הנוגעים למשאבה לבריכת נוי.
המשאבה היא "הלב הפועם" של הבריכה ותפקידה לייצר זרם מים רציף אל הפילטר והמפל
חשיבות הפעילות הרציפה של המשאבה נובעת מ 2 סיבות עיקריות:
זרם המים החוזר אל בריכת הנוי דרך המפל מחמצן את מי הבריכה, בהיעדר חימצון
הולם, עלולים דגי הנוי לסבול ואף למות.
זרם המים המשמש לפילטרציה, מזין את המחזור הביולוגי ומסייע בשמירת איכות המים,
בהיעדר זרם מים, עלולה להיעלם מושבת הבקטריות "הטובות" האחראית לפירוק .חנקות
רעילות הנמצאות במי הבריכה.
בפילטר שלא יקבל מים במשך 15-20 דקות, תיהרס מושבת הבקטריות כליל.
לפיכך חשובה ביותר פעילות רציפה של המשאבה 7/24 כל השנה.
משאבה לבריכת נוי - מושגי יסוד:
על מנת שנוכל להשוות בין משאבות שונות, כדאי לדעת מספר מושגי יסוד המתייחסים למשאבות:
ספיקה מכסימלית - הספיקה המכסימלית של המשאבה בגובה "0" ללא כל מאמץ הרמה.
גובה "0" - הוא גובה פני המים בבריכה (ולא העומק בו נמצאת המשאבה בבריכה), לנתון זה חשיבות רבה בחישובי ספיקה והרמה.
HEAD - נתון המתייחס לספיקתה של המשאבה ביחס לגובה "0", למרבית המשאבות מצורפת טבלה המתארת את ביצועי המשאבה (ראה מטה).
HEAD
הגובה בין פני המים בבריכה לגובה
אליו צריכה המשאבה לדחוף מים
דוגמא לטבלת HEAD
ככל שהגובה אליו צריכה המשאבה לדחוף מים גבוה יותר,
ספיקת המשאבה (בליטרים לשעה) קטנה יותר.
לדוגמא: משאבה שספיקתה בגובה "0" (גובה פני המים)
היא 6900 ליטר לשעה, .בגובה של 100 ס"מ מפני הבריכה
תהיה ספיקתה 3000 ליטר לשעה.
גרף כזה ניתן למצוא על מרבית האריזות של המשאבות.
MAX HEAD - הגובה המכסימלי אליו יכולה המשאבה להרים מים.
אם נניח שמפעילים משאבה אליה מחובר צינור, ונתחיל להרים את הצינור מעלה, בגובה מסוים
תיפסק זרימת המים לחלוטין.
בתרשים מעלה, ניתן להניח שבגובה של 210 ס"מ לערך, נקבל 0 ספיקה.
אימפלר (impeller) - מדחף המשאבה הנתון בתוך גוף המשאבה ותפקידו לדחוף מים.
אימפלר סחרור (vortex impeller)- הדור החדש של המדחפים הבנויים בצורת טורבינה ומסוגלים להעביר חלקיקי לכלוך גדולים יחסית מבלי להיתקע.
מדחפים אלו נמצא בד"כ במשאבות ייעודיות לבריכות נוי.
יתרון נוסף של מדחפים אלו, יכולתם להעביר כמות גדולה של מים בפחות סיבובי מנוע בפחות מאמץ
במילים אחרות צריכת חשמל נמוכה יותר ביחס למשאבות עם מדחפים אחרים.
ציר קרמי - הציר המרכזי במנועי המשאבות, עליו נמצאים גליל המגנט והאימפלור.
יתרונו של הציר הקרמי, ביכולתו לעמוד בטמפרטורות גבוהות ללא עיוות ובעובדה שאינו סובל מקורוזיה להבדיל מציר עשוי מתכת.
ציר מתכת ציר קרמי
גודל חלקיק - נתון המסופק לרוב למשאבות ייעודיות לבריכות נוי.
מאפשר לדעת איזה גודל חלקיק לכלוך יכול לעבור דרך רשת הכיסוי של המשאבה מבלי להפריע לפעולתה של המשאבה.
נתון זה מבוטא במ"מ, גודל חלקיק סביר לבריכות נוי עומד על 5-10 מ"מ, מעבר לכך ישאבו למשאבה דגי הנוי הקטנים.
צריכת חשמל - נתון המסמל את צריכת החשמל של המשאבה בוואטים.
נתון זה יסייע לנו לחשב את העלות הנסתרת של הפעלת משאבת המים.
כפי שציינו מעלה המשאבה חייבת לפעול ברציפות ולכן כדאי לבדוק נתון זה.
חישוב צריכת החשמל:
מחיר לקוט"ש -62 אג' לערך (כדאי לבדוק בחשבון החשמל שלך).
שעות העבודה של המשאבה בשנה (24*365=8760 שעות)
עלות המשאבה לשנה=הספק*שעות עבודה לשנה*מחיר לקוט"ש
את התוצאה לחלק ב 1000 ויש לנו את עלות המשאבה בש"ח לשנה.
דוגמא:
הפעלת משאבה שצריכת החשמל שלה 250 וואט (רבע קוט"ש):
250*8760*0.62\1000=תעלה לנו 1358 ש"ח לשנה.
לצורך ההשוואה משאבת בריכה שצריכת החשמל שלה 50 וואט, תעלה לנו 272 ש"ח.
חסכון שנתי של 1086 ש"ח !
במקורב, כל וואט יהיה שווה כ- 5.4 ש"ח לשנה
שלושת חלקי המאמר "בחירת משאבה לבריכת נוי":
חלק 1 - מושגי יסוד (דף זה)
חלק 2 - סוגי משאבות
חלק 3 - התאמת המשאבה