אטלנטיס בריכות נוי

הצב אדום האוזן
מדי פעם, אנו מקבלים פניות מבעלי בריכות נוי המעוניינים לשלב גם צבי מים באוכלוסיית בריכת הנוי שלהם.
כוונתם בעיקר אל הצב אדום האוזן המכונה גם "צבגון" Red Eared Slider turtle.

הצב אדום האוזן הגיע לישראל בשנות ה 70 ו ה 80 של המאה הקודמת ונמכר כחיית מחמד שגודלה בבתים רבים.

במהלך הקיץ נתקלתי בצב אדום האוזן הן בנחל התבור (שמורת טבע מבודדת) והן בכנרת (בחוף הצפוני), תמהתי לעצמי כיצד הגיעו החברים היקרים שאינם ילידי הארץ להשתכן אחר כבוד במקווי המים הללו.

בהתחלה, הצבונים הם קטנים ומתוקים, אך במהרה גדלים (עד לגודל של 30 ס"מ), המיכל שבו גדלו הופך לקטן מדי, והם כבר לא חביבים כמו פעם, נהפוך הוא, הם נהפכים לאגרסיביים למדי בכל הקשור למזונם (ועלולים אפילו להוות סיכון לנשיכה כואבת לילדים), גבם משחיר, צבעם דוהה והם הופכים למטרד אמיתי ולא נותר אלא להיפטר מהםו ע"י "החזרתם לטבע".
כך מצאו צבים אדומי אוזן רבים את דרכם אל נחלים ומקווי מים מתוקים מכל הסוגים בכל הארץ.

​

מקורו של הצב אדום האוזן ביבשת אמריקה (מדרום ארצות הברית ועד ברזיל).
בדומה לישראל, נמכר הצב בעבר כחיית מחמד נפוצה בכל רחבי העולם, בסינריו דומה פחות או יותר, שוחרר הצב לטבע, אך לא אל בית גידולו הטבעי, בכל מקום אליו הגיע, תקף הצב הבוגר האגרסיבי את בעלי החיים המקומים, השתלט על מזונם וגרם למיני צבים ובעלי חיים אחרים להגיע אל סף הכחדה.

מזונו של הצב כולל כמעט הכל: דגים, חלזונות, ביצי צפרדעים, סרטנים, שפיריות, ביצי וגוזלי עופות וגם צמחי מים.
כך זכה הצב אדום האוזן בכבוד המפוקפק להימנות בין 100 המינים הפולשים המסוכנים ביותר בעולם.

לפני מספר שנים נאסרה האחזקה והסחר של הצבים במדינת ישראל, הסיבה העיקרית לכך, היא התרחיש שתואר מעלה של שיחרור הצבים והנזק האקלוגי הנגרם בעקבותיו, בנוסף, נתגלה כי חלק מהצבים נושא את חיידק הסלמונלה והמגע עימם יכול להיות מסוכן.
חיידק הסלמונלה, לא פוגע בצב עצמו, אך עלול לפגוע בבריאותו של האדם הבא עימם במגע.